בסולם הצרכים אותו חיבר הפסיכולוג הידוע אברהם מסלו מגדיר מסלו את הצורך בשייכות כצורך הקיומי השני במעלה
שייכות היא צורך קיומי, כמו אויר לנשימה, בני אדם נולדים עם מוכוונות טבעית לקשר. יחד עם זאת אנשים רבים מרגישים בדידות עקב הקושי ליצור קשרים מספקים. גם כאשר הם נמצאים כבר בתוך קשר, זוגות מגלים לעיתים שהבדידות לא נעלמה, ואולי אף מרגישה צורבת הרבה יותר בשניים.
בעיית היחסים היא בעיה של מיזוג מול בידוד, של יחד מול לבד, של קרבה מול מרחק. מצד אחד עלינו ללמוד לצאת מעצמנו וליצור קשר עם האחר, על אף הפחדים השונים שיש לנו מאינטימיות ומקרבה (לדוגמה חרדת נטישה), אולם מצד שני עלינו להיזהר שלא להפוך את האחר לכלי מגן מפני הבדידות שאיננו יכולים לשאת.
לכן כדי ללמוד להיות בזוג, ולהתחבר אל האחר באופן עמוק ומשמעותי, אנחנו קודם כל צריכים ללמוד להרגיש בנוח עם הלבד שלנו.
אם אנחנו חרדים מידי מפני הלבדיות שלנו, אנו נחפש בקדחתנות אחר אדם שקודם כל ישקיט חרדות אלה, יעזור לנו לגרש את בדידותנו, ואז נאחז בו בכל כוחנו רק כדי לא להיות לבד, בין אם הוא מתאים לנו או לא. זו גם הסיבה שזוגות רבים מחליטים להישאר יחד על-אף הבדידות הקיימת ביניהם כבר שנים.
הסבר מרכזי לתחושת הבדידות שלנו הוא הסבר אבולוציוני המדגיש את ההיבט ההישרדותי של חוויית ההישרדות כשם שרעב וןצמא מזכירים לנון צרכים לא מסופקים כך הבדידות מזכירה לנו שחסרים לנו עוגנים אנושיים תומכים
הסבר נוסף הוא לתחושת הבדידות הוא הקשר בין חוויות בילדות המוקדמת לבין חוויית הבדידות בבגרות
אם אני גדל בבית שבו אני חווה חוויה בסיסית של ניכור, הזנחה רגשית , קונפליקטים, שקרים ובגידות אני מפתח ומפנים דפוס של הימנעות וחשדנות בסיסית מול כל אחר שאני פוגש
בדידות קשורה לבעיות פיסיות ורגשיות כגון בעיות שינה עייפות כאבים כרוניים, ירידה ביעילות המערכת החיסונית דיכאון ואף מחשבות אובדניות
במילים אחרות כאשר חוויה של בדידות הזנחה או פגיעה מוטבעת בתוכנו קשה לנו להנות ולחוות חיבור אמיתי קרבה ושייכות ביחסים בין אישיים
חוויות ילדות מוקדמות של גדילה בבית בו יש אוירה של ניכור, הזנחה רגשית, קונפליקטים שקרים סודות מייצרים חשדנות בסיסית אשר לא מאפשרת חוויה של חיבור והתקרבות
יתרה מזאת אנשים החווים בדידות נוטים לפתח מחשבות שליליות המשפיעות על הדרך בה הם מפרשים את התנהגות של האחר כגון דחייה ביקורתיות או ריחוק מה שמחריף את הצורך בהימנעות ובריחוק ובכך מעגל הבדידות מחריף ומשמר מעגל קסמים שלילי
עם מנגנוני הגנה מצדיקים ומתרצים את הימנעות כהגנה מפני פגיעה מחודשת. זאת ועוד תחושת הבדידות יכולה לנבוע מכך שאנו מנותקים ומבודדים מתוך חלקים בעצמנו.
כאשר אנו מתכחשים לקולנו הפנימי, לרגשותינו ולרצונותינו האותנטיים, ומקבלים על עצמנו יתר על המידה את תכתיבי הסביבה, אנו נרגיש לא שלמים, מזויפים וכתוצאה מכך בודדים.
הסביבה תכיר אותנו באופן שלא משקף את הלך הרוח הפנימי שלנו, ואנו נמנע מלתקשר עם הסביבה חלקים שנראים לנו מביישים, או שנראה לנו שלא יתקבלו על ידה בעין יפה.
באופן כזה אנו ננציח את הפער הקיים בין העצמי הפנימי שלנו, לעצמי שאנו משדרים כלפי חוץ, ונחווה בדידות.
בדידות תוך-נפשית זו גוררת אחריה לא פעם בדידות בין-אישית.
בידודו של האדם מעצמו גורמת לו להיות מבודד מאחרים עקב הפחד להיחשף, להיפגע, להיות תלוי באחר.
כדי לפתח אינטימיות אמיתית אנו נדרשים, כתנאי מקדים, להיות בעלי ערך עצמי ותחושת זהות מוצקה, ולהיות בעלי חוסן פנימי שיעזור לנו לעבור את הטלטלות בין קרוב ורחוק, ביחד ולחוד שקיימים בכל קשר.
כאשר אנו נעדרים את אותו חוסן נפשי, אנו נגיע לקשר מתוך עמדה נמנעת ואמונה פנימית בסגנון "אני לא צריך באמת אף אחד, אני יכול להסתדר בעצמי".
עמדה כזו יכולה לגרום לנו להיות בתוך קשר, אולם להרגיש שלא באמת מצאנו חבר לחיים, תמיד תהיה שם מידה מסוימת של מרחק שתמנע מאיתנו ליהנות מפירות האינטימיות.
לחילופין, יש כאלה המפתחים את העמדה ההפוכה ומחפשים להתמזג עם האחר. התנהגות זו יכולה ללבוש צורות שונות של יחסים מעוותים כגון תלותיות, כיבושים ומיניות אובססיבית, הזדקקות לאישורים מהאחר, רומנטיקה מוגזמת וכו'.
בדידות יכולה להיגרם גם מחוסר במיומנויות חברתיות, ביישנות וחרדה, או קונפליקטים רגשיים גדולים ביחס לאינטימיות, כמו הקושי להיות פגיע ליד האחר.
אחרים מייצרים את בדידותם כתוצאה מסגנון אישיותי הרואה את האחר באופן תועלתני - כפונקציה שנועדה בסך-הכל לשרת אותם. אנשים בעלי נטייה נרקיסיסטית לדוגמה, משתמשים באחר להאדרת הדימוי העצמי שלהם, אולם בסופו של דבר נשארים מרוקנים ובודדים עקב העדר קשר אמיתי עם הזולת.
כאשר קשה לנו לראות ולהכיר באחר כאדם נפרד בעל צרכים ורצונות שונים משלנו, תהיה לנו נטייה לשלוט בו, לבקר אותו, לגרום לו להיות תלויים בנו או להתנהג באופן שיצמצם את האחרות שלו ש"מסכנת" אותנו.
אנו מתנהגים כך בכדי לצמצם את החרדה שלנו מקשרים, אולם גם אם למראית עין אנו מגנים על עצמנו באופן הזה, אנו הופכים ליותר ויותר בודדים.
בשביל להפיג את הבדידות אנו צריכים לראות ולהכיר באחר כפי שהוא, אדם נפרד שלא נועד לסיפוק צרכינו או להקלת חרדותינו.
מערכת יחסים במיטבה היא כזו שמצויים בה שני אנשים שונים, שמתייחסים זה לזה באופן שלא תלוי בצורכיהם.
אהבה אמיתית היא לא רק הרגש הרומנטי שרובנו מתחברים אליו, אלא היא הרצון לדאוג להתפתחותו ולצמיחתו של האחר, והשאיפה להחיות בו משהו הנוצר מהמפגש בין שניים שונים המעשירים זה את זה.
בדידות היא אחד מהפצעים הפסיכולוגיים הכואבים ביותר, אך יחד עם זאת המוזנחים ביותר שקיימים.
לבדידות יש נטייה להתחפר עמוק בנפשנו ולאחוז בנו בדרכים שונות. ראשית, יש לה נטייה לייצר דפוסי מחשבה תבוסתניים שמייצרים רגשות של ערך עצמי נמוך וחוסר תקווה. אנחנו מסתכלים על עצמנו ועל אחרים באופן שלילי יותר, וכתוצאה מכך, מתנהגים באופנים כאלה שהודפים מעלינו את אותם אנשים שהיינו רוצים מאד לקרב.
שנית, כאשר אנחנו לבד תקופה ארוכה, "שריר מערכות היחסים" שלנו – השריר הדמיוני שאחראי על מיומנויות התקשורת שלנו, היכולת לראות את הדברים מפרספקטיבה של האחר, והיכולת לראות ולהבין איך אחרים מרגישים – נחלש.
וכך, בדידות מביאה עימה עוד בדידות, עד כי רבים מוצאים עצמם תקועים במעגל הקסמים האכזר הזה.
גם אנשים הנמצאים בזוגיות אינם חסינים מפני בדידות. מה שמשפיע על חווית הבדידות יותר מכל הוא טיב מערכת היחסים ולא האם אני נמצא באחת.
נשים יותר רגישות לתחושת בדידות ולפיכך הן יוזמות את מרבית מקרי הגירושים. הן מגלות עם השנים כי מה שעושה גבר למצטיין בתחום הקריירה, לא תמיד, ואולי אף עומד ביחס הפוך למה שעושה גבר לבן-זוג וחבר טוב.
גברים לעומת זאת מגלים כי יופי חיצוני שהופך אישה לאטרקטיבית לא תמיד, ואולי אף עומד לעיתים ביחס הפוך, למה שעושה אישה לבת-זוג וחברה טובה.
כמו בכל דבר, הטיפול הטוב ביותר לבדידות הוא טיפול מונע.
משפחה הופכת עם השנים לעסק שיש לנהל אותו – לקחת ולהוציא ילדים, לשלם חשבונות, תחזוקת בית ופרטים טכניים. כל אלה מרחיקים בני-זוג מאינטימיות, משיחה טובה ומיחסי מין.
כדי למנוע בדידות יש לשחות נגד הזרם של החיים, שמושך בני-זוג לעיסוק במטלות האפרוריות של היום יום.
היכולת ליזום שיחה, לשתף, לחשוף, ובעיקר להיות פגיע ליד בן הזוג, מסירים קצת את האבק ממערכת היחסים, ומאפשרים לשמר את החברות ואת המשיכה המינית
כאמור, לחוש בדידות לעיתים זה נורמלי, ובאופן פרדוקסלי חלק מחוויה אנושית אוניברסלית. עם זאת, לחוש בדידות זה כואב, לפעמים מפחיד ופעמים רבות מגיע יחד עם תחושות נוספות של זרות, תחושת אי שייכות, או היעדר מקום.
ועם כל הקושי, בדידות גם נושאת בחובה את הפוטנציאל להתבוננות פנימית עמוקה, לגדילה דווקא מתוך קושי וכאב ואולי לבנייה של חוסן פנימי אמיתי שאינו תלוי באנשים סביבנו, אם כי בחוזק הנפשי של עצמנו .
אז הנה כמה הצעות שיעזרו לכם.ן להתמודד עם בדידות ולבנות חוסן וחוזק נפשי.
1. זיהוי רגשות
רגע לפני שאתם יוצאים לדרך ומנסים לפעול כדי לשנות את מצבכם, קחו רגע עם עצמכם ונסו להתבונן פנימה אל עצמכם כדי להבין מדוע אתם מרגישים בדידות. שאלו את עצמכם מתי אתם מרגישים בדידות? האם יש אנשים\מצבים שגורמים לכם לחוש בדידות? כמה זמן אתן מרגישים כך? מה תחושת הבדידות גורמת לכם לרצות לעשות?
התשובות לשאלות אלו יסייעו לכם להבין טוב יותר את מצבכם וממילא לדייק את הצרכים שלכם והמענים להם אתם זקוקים. לדוגמא, יתכן כי יש לכם קשרים חברתיים רבים אך כמעט ואין לכם קשרים חברתיים משמעותיים. יתכן כי תחושת הבדידות גוברת בתקופת החגים או סביב אירועים משפחתיים וחברתיים שונים המדגישים את היעדרם של קשרים משמעותיים בחייכם הפרטיים ועוד ועוד.
לא תמיד קל להתבונן פנימה ולהישיר מבט אל הכאב, לעיתים הדבר עשוי להחוות כמציף רגשית. הביעו חמלה ואמפטיה לעצמכם , דעו כי מרבית האנשים מתמודדים לעיתים בחייהם עם בדידות.
2. להתחבר או להתנתק – שימוש מושכל ברשתות חברתיות
אנו חיים בעידן של רשתות חברתיות, חשופים בכל רגע ובכל מקום לתמונות מלאות צבע וחיים של כולם, נמצאים תחת מכבש אדיר של השפעות חיצוניות ובועה גדולה ומלאת אוויר דחוס של חיי כל העולם.
האם הדבר אכן מיטיב איתנו? תלוי.
העולם הדיגיטלי משמש כזירה חברתית העשויה להיות דווקא הזירה הידידותית והלא מאיימת עבור חלקנו ולהציע מגוון אפשרויות לקשר חברתי ואפילו אתרי היכרויות או אפליקציות המיועדות להפגת בדידות ובידוד חברתי. האם ברגע של בדידות, שימוש ברשתות החברתיות אכן מסייע בהפחתת תחושת בדידות ומאפשר חוויה של קשר או שמא מעמיק תחושות שליליות ומייצר מצג שווא של “כולם מבלים\נהנים ורק אני לא”?. בתקופות של בדידות חשוב במיוחד לשים לב לשימוש ברשת, האם הדבר אכן תורם לתחושות חיוביות (לדוגמא, השתתפות בקבוצת תמיכה) או רק מעמיק תחושות בדידות ואי שייכות ואז כדאי להתנתק לזמן מה.
3. גלו חמלה עצמית
בתקופות קשות בחיים ישנה נטייה להאשמה עצמית או לביקורת ודווקא אז כל כך חשובה החמלה כלפי עצמנו. דמיינו לעצמכם שאתם הדמות החיצונית המרגיעה, המנחמת ומלטפת, הדמות שאתם כה מייחלים לה לעיתים.
אמרו אמירות חיוביות לעצמכם, לדוג’ “זה בסדר שאני מרגיש בודד כעת, אולי מחר ארגיש אחרת”.עשו דברים המיטיבים עימכם, צאו להליכה בטבע, הכינו ארוחה טעימה או עשו אמבטיה ארוכה ונעימה. היו נדיבים כלפי עצמכם, עשו פעולות אלו ברוחב לב כפי שהייתם עושים לאדם יקר עבורכם.
4. חזקו קשרים בין-אישיים
כיום, הנטייה הכמעט טבעית שלנו היא להתחבר באמצעות העולם הווירטואלי, לגלוש, לשוטט, כמעט שכחנו את הצורך שלנו בחיבור אמיתי, פנים אל פנים בימים כאלה, כשאתם מרגישים בדידות, נסו לחזק את הקשרים הבין אישיים. קבעו להיפגש עם חבר, שבו לשיחה פנים אל פנים, הישירו מבט, היו קשובים, אל תתנו לפלאפון להוות הסחת דעת או מקום מפלט.
לעיתים, תחושות של בדידות וזרות גורמות לנו להרגיש כאילו אין טעם במאמצים להפיג תחושות אלו. גם אם אתם מרגישים שהדבר חסר תועלת, עשו זאת, אפילו בלי רצון אמיתי, יתכן מאד כי תוך כדי שיחה אמיתית עם ידיד, השיח והקשר יעורר בכם תחושות של ידידות, תקווה.
5. בצעו פעילות גופנית
פעילות גופנית, כן! כן! כן!
לפעילות גופנית תרומה אדירה לשיפור מצב הרוח והגברת תחושות חיוביות. בזמן פעילות גופנית המוח משחרר אנדורפין, הורמון הקרוי “הורמון השמחה” שמגביר את תחושת החיוניות והשמחה.
לפעילות גופנית השפעה כה מבורכת על תחושתנו, נסו להיזכר האם היה ולו פעם אחת בה חזרתם מכל סוג של כושר גופני בהרגשה של דכדוך?!
בדקו את חדר הכושר הקהילתי, נסו שיעורים חדשים, צאו להליכה נעימה בשמש, הצטרפו למשחק ספורט כלשהו. יש אין ספור אפשרויות, בדקו מה הכי מתאים עבורם ופשוט עשו זאת.
6. טיפול בחיית מחמד
מחקרים רבים מראים כי קשר עם חיית מחמד נמצא כמקל על תחושות של בדידות. הטיפול וההיקשרות לחיית מחמד עשויים לספק תחושות של סיפוק, נתינה, קשר. לעיתים חיית מחמד עשויה לסייע ביצירת קשרים עם אנשים נוספים המחזיקים גם הם בחיות .
7. פתחו תחביב חדש
למדו מיומנות חדשה, ריקוד, שפה חדשה, נגינה, בישול או כל דבר אחר המעניין אתכם. גם אם אתם עושים זאת כרגע לבד, עשו זאת. רכישת מיומנות חדשה עשויה לעורר בכם עניין והתלהבות המסייעים בהפחתת תחושות בדידות.
בדקו האם יש בקרבתכם מועדון או חוג באותו עניין, חפשו ברשת קבוצות מתאימות, רכישת כישורים חדשים יכולה להיות דרך מעולה לייצר משמעות בחיים ועניין ועשייתם עוד אנשים בעליי בעלי תחומי עניין משותף עשויה לסייע לכם לרכוש חברויות חדשות.
8. התנדבות
התנדבות למען מטרה שמאמינים בה משפרת ערך עצמי ותחושות חיוביות, יוצקת משמעות ברגעים של ריק ומהווה לעיתים עוגן בעת מצוקה נפשית העשויה להתעורר בעת תקופות של בדידות.
חפשו מקום או אוכלוסייה הקרובה ללבבכם, בררו האם וכיצד ניתן להתנדב. בעולם בו אנו חיים מאד קל למצוא עצמנו עסוקים בהשוואות ובודקים את החסר. הסיתו באופן מודע את תשומת הלב מעצמכם ומה חסר לכם ובדקו כיצד אתם יכולים לתת ולקבל בתמורה קשר אנושי.
9. תרגלו מדיטציה
מחקרים מראים כי למדיטציה תרומה משמעותית להפחתת רגשות שליליים הקשורים בבדידות. מדיטציה הינה דרך נפלאה להתחבר לעצמי שלנו, להבהיר עבורנו מדוע אנו מרגישים כך. אימון מדיטטיבי לוקח זמן והדרכה.
נסו לחפש קבוצות מדיטציה באזורכם, ניתן להשתמש גם בתרגולים ברשת. הקדישו כמה דקות מידי יום לכך, התמידו בזאת וזכרו כי היכולת להיות נוכח ברגע משתפרת עם הזמן והתרגול.
10. העצימו את הטוב והחיובי
כשאתם מרגישים טוב שתפו אחרים בכך, לא דווקא שיתוף ברשת החברתית, אלא שיתוף מלב אל לב. הרימו טלפון לידיד וספרו לו. הדבר לא חייב להיות אירוע גדול , כל דבר שקורה לכם במהלך היום ומביא עימו תחושה טובה, קימה ברגל ימין, אינטראקציה נעימה עם השכן במדרגות, מחמאה מקולגה בעבודה. העצמת חוויות אלו תיצור עבורכם רגעים קטנים של עונג וחיבור עם האחר ותסייע בהפחתת תחושת בדידות.
11. היו נוכחות נעימה
משכו אנשים אליכם על ידי היותכם חברה נעימה. העדיפו מחמאות על פני שיפוטיות, היו גמישים, הביעו עניין ואכפתיות באחר. לפעמים, התחושות הכואבות כה מציפות ואנו לא שמים לב לאווירה השלילית שנוצרת סביבנו העלולה להרחיק אנשים מאיתנו.
לא מרגישים שבא לך לכם להיות נחמדים? עשו זאת בכל זאת, לפעמים רק עצם עשיית הדבר, גם ללא כוונת הלב, מניעה שינוי.
עצות מקסימות אלו ניתנו באדיבות מרכז ד"ר טל
Commenti